כסף, כסף, כסף…

 

כסף, כסף, כסף...

אחד המרכיבים שמבדילים מטפלים ברפואה אלטרנטיבית ממטפלים לא-אלטרנטיביים (זאת אומרת, רופאים) הוא נושא המשיכה, או יותר נכון האי-משיכה לכסף.
לא שומעים אמא אומרת לבן או לבת שלה "לך תלמד שיאצו – יש בזה הרבה כסף".
(אגב, למי שחושב בינתיים שגם רופאים לא מרוויחים הרבה כסף, ותראה את שביתות הרופאים בשירות הציבורי, וכמה שעות הם עובדים, וכל זה… אני רק רוצה לחדד שההשוואה היא בשירות פרטי – מי שעובד בקופת חולים, או בשירות הציבורי מקבל את מה שמקבלים שם, ואין לו או לה שום שליטה על זה ב-90% מהמקרים.)
רוב הרופאים, בעלי מרפאה פרטית, מקבלים מהקליניקה שלהם הכנסות גבוהות פי כמה מרוב המטפלים האלטרנטיביים.
כמובן, יש רופאים שמכניסים הרבה פחות, אבל הם לא הרוב. יש גם מטפלים שרואים רווחים גבוהים מאוד – וגם הם לא הרוב.
(וואו ! כמה הסתייגויות. אני מקווה שהבנת שכל זה רק בשביל שלא יקום מישהו ויגיד "אבל הנה, תראה את זה…")

 
אז למה זה?
מהמטפלים שאני מכיר, למדתי שהתשובה מורכבת מכמה חלקים, העיקריים ביניהם הם חינוך ותקשורת.

חינוך – אבן הנגף בנעלים שלך

בעולם שבו מלמדים אותנו שאין קסם, מי שמציע קסם מציע משהו שגובל באשליה. אז אם מדובר באשליה (המתחכמים אומרים פלסיבו), אז אין לזה ערך כספי.
רופאים, כך מלמדים ומחנכים אותנו מגיל צעיר, הם דמות מכובדת ומוערכת, בעלת מעמד בחברה. לעומת זאת, מטפלים אלטרנטיביים הם הוזים, והזויים בעצמם, מוזרים, נושא לצחוק ועוד כאלה…

 
מילא, אם המטופלים שלך מאמינים בזה. הם יתגברו – בכל זאת, הם באו אליך לבקש עזרה. הבעיה מתחילה כשהמטפל או המטפלת מאמינים בזה.
בספר (המצוין) של ריצ'ארד באך "תעתועים" כתוב משפט, שלדעתי מייצג באופן מדוייק להפליא את הכושר שלנו לברוא מציאות: "ומכיוון שכך האמין, כך היה" – גדול!

תקשורת

כשמטופל מגיע לרופא קונבנציונאלי, הרופא (או הרופאה כמובן) מציג את עצמו כסמכות. הוא מדבר בעובדות: "אתה צריך לקחת את הכדור הזה, 3 פעמים ביום", או " את צריכה לנוח עכשיו 3 ימים, ואז תחזרי אלי".
מטפלים אלטרנטיביים, אולי בגלל איזושהי חתירה לאמת, לא אומרים. הם (את / אתה) מציעים. "יכול להיות שזה יעזור לך", "אולי תנסה את זה".

 
המטופל שפונה לרופא מרגיש שיש לו על מי לסמוך – הוא יודע על מה הוא מדבר. נקודה.
המטופל שפונה לטיפול אלטרנטיבי, מרגיש שהדברים הם בסימן שאלה. לא בטוחים.
נכון, בשני המקרים לא בטוח שהתוצאה תהיה כמו שמקווים. מצד שני, גם יכול ליפול פה מטאוריט מהשמים, ולהרוג את כל מי שבבית ברגע וחצי, אבל אני לא רואה אף אחד מדבר על האפשרות הזאת. בקיצור, תעזבו אתכם מ"כל האופציות" או "כל האמת" – אין דבר כזה באמת.

התוצאות – לא כל כך מבטיחות

התוצאה היא שמטפלים ומטפלות אלטרנטיביים חוששים מאוד כשמגיע השלב של בקשת התשלום. נראה כאילו הם לא חושבים שמגיע להם בכלל.
ואני לא בא לשכנע אותך לקחת יותר כסף – לא משנה לי כמה כסף את/ה בוחר/ת לגבות עבור השירות שלך או הטיפול שלך. מה שכן, אני רוצה לשאול אותך שאלה:
האם יש ערך במה שאת/ה עושה עבור המטופלים והמטופלות, התלמידים והתלמידות שלך?
אני לא שואל כמה זה עולה, אלא אם יש בזה ערך.
עכשיו, אם אין ערך לטיפולים או ללימוד שלך, אז נראה לי שהגיע הזמן בשבילך לחפש מקצוע אחר, וכמה שיותר מהר יותר טוב.
מצד שני, אם יש לך ערך אמיתי להביא ולהוסיף לחיים של המטופלים שלך, אז כל מה שצריך הוא להודות בזה, ולתקשר את זה לצד השני – זה שקונה את המוצר שיש בטיפול או בשיעור שלך.
אני לא אומר להיות דוגמאתי עם המטופלים שלך, ולהציע להם דברים שלא מהכרח מתאימים להם.
אבל אני כן אומר שביטחון – תחושת ביטחון – הוא משהו מידבק. הפגנת ביטחון בדברים שלך תוביל את המטופלים שלך לבטוח בך, ואם הם בוטחים בך, הם ירגישו נוח, ואולי אפילו ירצו, לשלם לך עבור הטיפול.
וככל שהביטחון יגדל ויגבר, כך גם הסכום שאנשים יהיו מוכנים לשלם לך יגדל.

בשורה התחתונה

מדובר כאן בעסק.
ואם זה עסק בשבילך, אז במינימום מגיע לך לקבל גמול שיאפשר לך להמשיך לקיים את העסק.
אם זה עסק בשבילך, אז מגיע לך להרוויח, לקבל כסף, למכור, לנהל, וכל מה שכרוך בקיום עסקי.

 
אבל אם זה רק תחביב, אז מה העבודה האמיתית שלך?
לא הגיע הזמן להחליט?!

אהבת? שתף/י את החברים שלך
  • Facebook
  • Twitter
  • Google Bookmarks
  • LinkedIn

מה דעתך

*