על אהבה עסקים וחוק המשיכה

 
51

ההגדרה השאמנית לאהבה, לפי דבריה של השאמן אבן אדומה מנוקדת היא: אני נותן לעצמי להיות מספיק, עד כדי כך שאני מוכן לתת לאחרים להיות.
היכולת להיות כמו שאני עד כדי כך שאני מוכן לתת לאחרים להיות כמו שהם, ולא כמו שאני חושב, מרגיש, חש אינטואיטיבית או מתקשר שהם אמורים או צריכים להיות – זו גדולה שמהמקום שלי היום אני יכול רק לשאוף אליו.

מי מכם יכולות או יכולים להגיד על עצמו או עצמה, שהם מסוגלים לזה – לאהוב כך ללא תנאי?

מצד שני, אני בוחר לאהוב (ותודה גדולה לאבן אדומה מנוקדת שהעניקה לי את השיעור הזה), ויוזם לאהוב. גם כשזה לא טריוויאלי.
הנה דוגמא שקרתה לי ממש אתמול.
יש לי לקוח, שבניתי עבורו אתר לפני כמה שנים.
כבר בשלב המשא ומתן, לפני תחילת העבודה, הוא לא היה מרוצה – מזה שלא הייתי זמין עבורו 27/6 (הוא היה מוכן לוותר על שבת 🙂 ).
אני זוכר כמה התעצבנתי, וכמה קשה עבדתי לרסן את עצמי ולהיות נחמד, כשהאדם הזה, שלא מכיר אותי, ולא יודע עלי כלום חוץ מהשם שלי, דיבר אלי בצורה גסה, מזלזלת, ואפילו (לפחות ניסה) גם משפילה.
אני גם זוכר, שלא תמיד הצלחתי לרסן את עצמי איתו – חלק מהשיחות היו ממש בלתי נסבלות.
ולא הבנתי – אז כמו היום – למה הבנאדם, שכל כך לא מרוצה ממני, מהתפקוד שלי ומכל מה שקשור לעבודה אתי ומולי, למה הוא בכל זאת בוחר לעבוד אתי?@!
ולמרות כל זה, הוא נשאר לקוח במשך כמה שנים, עד שלפני כמה ימים קיבלתי ממנו מייל שהודיע לי שהוא מעוניין לעזוב, ובצידו בקשה שאני אתן לו את האתר שלו כדי שיוכל לשים במקום אחר, ואצל מישהו אחר.
אבל… מה לעשות שהאתר שלו יושב כחלק ממערכת גדולה, והניתוק שלו דורש עבודה? (אני לא נכנס לפרטים הטכניים, כי הם ממש לא העיקר – אלא העובדה שנדרשת עבודה מצדי)
מה לעשות? על עבודה משלמים, לא?
אז הסברתי לו (שוב) שזה המצב, ואני אשמח לעשות עבורו את השירות הזה, תמורת שכר כזה וכזה.
והנה הבוקר קיבלתי מייל שנפתח במלים הבאות:
"אני לא מבין על מה בדיוק מגיע לך כסף".
אחר כך הוא התלונן על הזנחה, ועל כך שגם ככה לא עבדתי הרבה על ההקמה של האתר שלו.
לא מרוצה, כבר אמרתי?

אז הנה כמה מלים על חוק המשיכה…
דומה מושך דומה.
כן, בימים ההם, שבהם אותו אדם הגיע אלי כלקוח, היה בי כעס גדול, וזימנתי לעצמי אנשים (לשמחתי רובם זרים, למרות שגם כמה מהקרובים אלי "זכו" לזה) שליבו את הכעס, ושעליהם אני אפרוק אותו.
אני לא מתייחס לזה בגאווה גדולה, רק מספר על הדברים כפי שהיו, או כפי שאני רואה אותם היום (מובן שאז לא הבנתי למה מגיע אלי הבנאדם הזה לעזאזל?!).
והנה הצד השני של המטבע: דומה לא מושך שונה.
היום, כשכל מה שיש לי להציע לו הוא אהבה, והוא לא יודע איך לאכול את זה, הוא יוצר קשר רק בשביל דבר אחד: להתנתק.
האמת, בשמחה.
או אם לצטט את אנדי ג'נקינס (Andy Jenkins – אחד מהמורים שלי לשיווק ולקידום): "Go where you are celebrated".

מה שאני יכול להבין היום, ואם התסריט הזה מוכר לכם, אני אשמח לשמוע מה דעתכם על ההבנה הזאת, הוא שמצד אחד, אנחנו מושכים אלינו את האנשים שדומים למה שאנחנו מרגישים כלפי עצמנו.
מצד שני, אני כבעל עסק, רוצה ליצור מערכות יחסים הרמוניות ופורות עד כמה שאפשר עם הלקוחות שלי.
ואז אני ניצב מול אדם שרוצה להילחם בי, ויש לי אפשרות להשיב מלחמה (וגם עשיתי את זה – אז), או להגיד לו בצורה רגועה, אבל גם בלתי-מתפשרת: "לא כאן".
"אני לא נלחם בך. לא עכשיו ולא אחר כך.
אם אתה רוצה (או את רוצה) לעבוד אתי, אז בשמחה, אבל לעבוד נגדי – אני לא רוצה לבזבז את הזמן של שנינו על מערכת יחסים כזאת. אני אוהב את עצמי יותר מדי מכדי לאפשר לזה להיות, ולצורך העניין, אני אוהב גם אותך."

וזה מחזיר אותי להגדרה לאהבה של אבן אדומה מנוקדת: גם אם אתה רוצה לפגוע בעצמך, זה בסדר. זו זכותך. אני לא אתמוך בך בזה, ולא אקח בזה חלק, אבל אני גם לא אפריע לך יותר מדי.
והיוצא מן הכלל היחיד לעניין הזה הוא הילדים שלי – שזה התפקיד שלי לשמור עליהם, ולא רק לאהוב אותם.

נקודה אחרונה למחשבה בנושא הזה
בתור מטפלים או יועצים, אסור לנו לרדת על מטופל, תלמיד או לקוח, גם אם הוא או היא עושה שטויות ונזק עצמי לתפארת.
מה זה אסור? זה אומר שניתנת לנו הבחירה – תמיד יש בחירה – ונשאלת השאלה: האם אני המטפל או המטפלת שלו/ה?
האם אני כאן כדי ללמד אותו/ה משהו על עצמו/ה?
ואם התשובה היא כן (והיא תמיד כן, אם אנחנו עושים את העבודה שלנו נאמנה), אז אין מקום ליחס שהוא שום דבר חוץ מאהבה.
ואם לאותו אדם, שבא וביקש את העזרה – שלי או שלך – העזרה שאנחנו מציעים לא מתאימה, אז הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות בשבילו, הוא לשחרר אותו באהבה גדולה.
לכו תדעו, אולי הוא ירגיש את האהבה הזאת, וימליץ עלינו למי שכן יכול להיעזר בנו באמת…

זהו להיום.
מעניין אותי לשמוע/לקרוא ממך. מה דעתך על הדברים האלה, ואיפה נתקלת בהם בעבודה שלך (ומה עשית כשזה קרה)?

באהבה, תומי

אהבת? שתף/י את החברים שלך
  • Facebook
  • Twitter
  • Google Bookmarks
  • LinkedIn

מה דעתך

*