שינוי… איזה פחד! (?)

 
52

רוח השינוייםשלום יקיריי ויקירותי.

בימים האחרונים נעדרתי מכתיבה ומהרשתות החברתיות, למרות שהבטחתי לעצמי להיות פעיל, ולשמור על קשר עם כל מי מכם שיהיה מעוניין לקרוא ולהגיב – כאן בבלוג, או במדיה החברתיות.

הסיבה שנעדרתי, היא שהייתי עסוק בלעבור בית. גרנו בקיבוץ הסוללים, אני 10 שנים, וקרן כמעט כל חייה, שלא לדבר על הילדים שמאז שנולדו חיו רק שם, ובתחילת החודש, ביום שישי האחרון, עברנו קצת יותר צפונה ולמעלה, להר חלוץ.

ככה עברנו מהעמק, להר, שהוא הר במלוא מובן המילה, לא רק בשם.

ולא רק במקום המגורים חל שינוי, אלא גם בבית – הבית החדש גדול פי 4 בערך מהקודם – וגם במשרד שלי, שנכנס לתוך הבית, אחרי שהיה נפרד ממנו כבר שנים.

 
בעקבות השינויים האלה, התחלתי להבחין ולהבין כמה דברים לגבי שינויים, ואני רוצה לחלוק אותם איתכם כאן, כי אני חושב שהידיעה – ויותר ממנה, ההטמעה – יכולה לעזור לכם להתמודד עם שינויים בחיים שלכם יותר בקלות.

כי הרי (לפחות ממה שאני יודע), הדבר הכי קבוע על פני האדמה הוא שתמיד יש שינויים.

 
אז פתחתי ב"שינוי… איזה פחד!", ולא סתם. שינוי מביא איתו הרבה חששות וחרדות מפני הלא ידוע. עד כדי כך, שיש קללה סינית עתיקה שמברכת "שתחיה בזמנים משתנים".

ישנם אנשים, שאפילו מלשמוע שעשוי להתרחש שינוי, נתקפים בחרדה עד עמקי.

 
העניין הוא ששינוי, בכל דבר בחיים שלנו, דורש מאמץ של הסתגלות.

אם אתם אנשים של נוחות ושל איזורי נוחות, שרק רוצים לחיות את החיים שלכם, ושיעזבו אתכם בשקט – המאמץ הזה מכוון לביטול השינוי, "אני רוצה לחזור למה שהיה קודם!".

אבל, אם אתם אנשים ונשים שרוצים ורוצות להגדיל ולגדל מודעות בתוככם, אז המאמץ הוא מאמץ לגדל הרגלים חדשים במצב שלאחר השינוי.

יותר מזה, אם אתם ממש שמים לב לעצמכם בתוך השינוי, ורוצים לקחת אותו צעד קדימה, אז המאמץ שלכם עשוי להיות (אם אתם ממש ברי ובנות מזל) לכיוון באלאנס חדש בחיים.

 
השינוי שאנחנו עשינו במקום המגורים שלנו, יצר אוסף של שינויים, ובא ביחד עם עוד כמה שינויים יזומים (אני משתמש במילה הזאת הרבה – אני ממש מקווה שאף אחד לא נבהל כאן יותר מדי 🙂 ).

בעצם, הופר האיזון ע"י אוסף של אירועים ונסיבות, שחלקם יזומים, וחלקם באו כחלק מהחבילה החדשה שהיא הבית החדש, ואיזור המגורים החדש שבחרנו לעצמנו.

הפרת איזון, או התקדמות

אם תחשבו על זה רגע, כדי להתקדם, אנחנו חייבים להפר את האיזון של המצב הנוכחי שלנו – לפחות על הפנים של אמא אדמה. אי אפשר ללכת קדימה, אם הגוף באיזון – חייבים "ליפול" קצת קדימה כדי לקחת את הצעד הבא.

וכאן נעשית הבחירה בין "אוי לא!", ל"איזה יופי :)".

אם הבנאדם נכנע לפחד ולחרדה מהשינוי, כל מה שנותר לו לעשות הוא לשלוח את הידים קדימה, כדי לבלום את הנפילה, אחרת הוא יפול על הפרצוף – לא נעים.

לעומת זאת, אדם ששם לב, יכול לבחור לשלוח רגל קדימה, ואז השינוי הופך להתקדמות. ככל שהשינוי גדול יותר, כך ההתקדמות מהירה יותר.
 

כן, יש עוד מרכיבים שמעורבים, כמו כיוון ההתקדמות, אבל בואו נישאר רגע עם העניין עצמו, והוא ששינוי הוא עובדת חיים – בין אם יזמתם אותו בעצמכם, או שהוא נוצר באורך נסיבתי.

ובתור שכזה, אנחנו יכולים לרכוב עליו, או לנסות לברוח ממנו.

האפשרות הראשונה אולי מפחידה, אבל אם תפעלו למרות הפחד, ועם מחוייבות לשים לב יותר ויותר, תגלו סיכוי – סיכוי לחיים מופלאים יותר, מרגשים יותר ומלאי התפתחויות מעניינות.

זה לא מתאים לכל אחד, אבל אם זה בשבילך, אז אין לזה תחליף בחיים! שתהיה לכם רכיבה מדהימה – ספרו לי על הרכיבה שלכם על השינוי בתגובות כאן למטה.

אהבת? שתף/י את החברים שלך
  • Facebook
  • Twitter
  • Google Bookmarks
  • LinkedIn

תגובות

  1. תודה אמא 🙂
    משבר, הזדמנות – כל אחד יכול לבחור לעצמו. גם אני בחרתי בעבר בפחד, אבל זה לא עוזר בכלום. אז עכשיו אני מנסה כיוון חדש – יותר מעניין 🙂

  2. יש כאלה שניתלים במושג "משבר גיל 40 " כדי לתרץ פחד, שיעמום , או סיכון. אתה לוקח את הגיל הזה בחכמה ובאומץ לכיוון הסיכוי. אני בוטחת בך ומאחלת הצלחה אישית ומשפחתית. אמא-מי

מה דעתך

*